מבנה של תא צמחי

צמחים, כמו כל ייצור חי, בנויים מתאים שכל אחד מהם נוצר אף הוא מן התא. תא הינו יחידה פשוטה ביותר והכרחית של החיים. זהו יסוד התפתחותו ותפקודו של הגוף.
התחום המדעי העוסק במבנה הגוף ברמת התאים נקרא ציטולוגיה.
קיימים צמחים המורכבים מתא אחד בלבד. לקבוצה זו משתייכות אצות ופטריות חד תאיות. בדרך כלל אלה הם גופים זעירים, אך קיימים גם חד תאיים גדולים למדי (אורכה של אצת ים חד תאית אצטבולריה מגיע ל7 ס"מ).
את קיומם של התאים גילה באנגליה רוברט הוק בשנת 1665


התא בנוי ממספר מרכיבים עיקריים: גרעין, ציטופלסמה עם אברונים מגוונים, קרום התא וחלוליות. הקרום עוטף את התא מבחוץ, מתחתיו נמצאת ציטופלסמה ובתוכה הגרעין וחלולית או מספר חלוליות. 
הקרום העוטף את התא הצמחי מורכב משני רבדים של שומנים, המכילים גם מולקולות חלבון. מולקולות של שומנים בנויות מ"ראשים" מקוטבים הידרופיליים  ו"זנבים" בלתי מקוטבים "הידרופוביים". מבנה כזה מאפשר חדירה סלקטיבית של החומרים אל תוך התא וממנו.
התא עטוף בדופן התא הבנוי מתאית.

מאפייני התפקוד של מרכיבי התא הצמחי

דופן התא מורכב מתאית. דופן חזק מאפשר שמירה על לחץ פנימי, הקרוי לחץ טורגור.

הנקודות המשותפות וההבדלים בין פרוקריוטים לבין אאוקריוטים 
   

 פרוקריוטיםאאוקריוטים
נציגיםאצות כחולות ירוקות, חיידקיםבעלי חיים, צמחים, פרטיות
ציטופלסמהדלה באברוניםעשירה באברונים
גרעיןללא גרעין מוגדר וגרעינוניםמכיל גרעין מוגדר וגרעינונים
רשתית תוך פלזמיתאיןיש
ריבוזומיםנמצאים בציטופלסמהנמצאים על גבי הקרום
מיטוכונדריהאיןיש
פלסטידותאיןיש בתאים הצמחיים
מערכת גולג'יאיןיש
מרכז התאאיןיש (על פי הרוב)
דמויי גפייםחוטי חלבון אינם יוצרים מיקרוטובוליםבנויים ממיקרוטובולים
כרומוזומיםאחדבזוגות תמיד
דרך החלוקהחלוקה פשוטה לשני תאים או יותרמיטוזיס
רבייהאל זיווגיתזיווגית עם יצירת תאי רבייה

תפקוד התא

היסטולוגיה, מבנה רקמות הצמחים

גופם של כל הצמחים ובעלי החיים, למעט הפשוטים ביותר, בנוי מרקמות. רקמות הצמחים ובעלי החיים המפותחים מאופיינות בגיוון עצום של המבנה ובמורכבות של התוצרים; רקמות שונות משתלבות ויוצרות יחד את איברי הגוף.
רקמה היא הצטברות התאים בעלי מבנה ותפקידים זהים. התאים של כל רקמה מתמחים בתפקיד מסוים. על ידי התמחותם הם תורמים לתפקוד הצמח כולו. תפקודו של הצמח מתאפיין בשיתוף פעולה בין תאים, רקמות ואיברים שונים.
צמחים מכוסי זרע (המורכבים שבצמחים) מכילים עד 80 רקמות שונות. קיימות רקמות פשוטות ומורכבות. רקמות פשוטות בנויות מסוג אחד של התאים, ואילו המורכבות, מתאים בעלי מבנה שונה, הממלאים בנוסף לתפקידים עיקריים גם תפקידי משנה כגון העברת חומרים מזינים.
תאי הרקמה היוצרת (מריסטמות) נוטלים חלק ביצירתו של הצמח. מריסטמות שומרות על יכולת החלוקה לאורך כל חיי הצמח. הן משתתפות ביצירתם של כל הרקמות הקבועות ויוצרות בכך את הצמח, וכן קובעות את אופי צמיחתו.
רקמות כיסוי נמצאות על גבי כל איברי הצמח. הן ממלאות את תפקיד ההגנה מפני חבלות, שינויי חום ועוד.

סוגים עיקריים של רקמות:

אפדרמיס – רקמת כיסוי אצל הצמחים. שכבה עליונה של העלה או ענף או שורש, אשר טרם עברו ליגניפיקציה (התעבות למרקם האופייני של העץ).
פרידרמיס – רקמת כיסוי משנית על גבי גבעולים, שורשים, פקעות וקני השורש של הצמחים, בעיקר רב שנתיים; מורכבת מפלמה, פלודרמיס ופלוגן.
קרום – רקמה המחליפה את הפלמה אצל עצים ושיחים.
פלמה – השכבה החיצונית של רקמת כיסוי משנית.
פלודרמיס – השכבה הפנימית של רקמת הכיסוי המשנית.
פלוגן קמביום – רקמה יוצרת משנית של הצמח, המכסה את הפלודרמיס מבפנים.
קסילמה – רקמתם של צמחים יבשתיים, המאפשרת את אספקת המים, המלחים והמינרליים מן השורשים.
פלואמה – רקמת הצמחים המכילה צינורות ואחראית על הובלת תוצרי פוטוסינתזה מן העלים אל מקומות הצריכה והאגירה (איברים תת – קרקעיים, נקודות הצמיחה, פירות וזרעים מבשילים ועוד).
קמביום –  רקמה יוצרת, הנמצאת בגבעולים ובשורשים, בעיקר בצמחים דו פסיגיים וחשופי זרע. מהקמביום מתפתחות רקמות הובלה משניות והוא גם מאפשר את צמיחתם לרוחב.

התא מהווה מערכת חיים עצמאית. אפילו תא סומטי, אשר הופרד מרקמה כלשהי של בעל החיים או של צמח, מסוגל, בתנאים מסוימים, לחיות ולהתחלק. תיפקודו של התא מתאפשר בזכות מבנה יעיל וחסכני ביותר של כלל המרכיבים והתהליכים בתוכו, המחוברים על ידי קשרים הדדיים מגוונים. מרכיבים אלו (אברונים, מקרומולקולות וחומרים כימיים שונים) מסוגלים להפוך אחד למשנהו (קרומים, פלסטידות), להתפרק ולהתחבר שוב (שלד התא, כישור חלוקה), ולשנות את מעטפת העוטפת אותם (כרומוזומים). "אבני הבניין" (חומצות אמינו, חומצות גרעין) משמשים את התא ליצירתן של מקרומולקולות שונות, הממלאות תפקידים שונים. עם זאת, תא אאוקריוטי נושא את המידע התורשתי, אשר מאפשר לו להתפתח בתוך גוף מרובה תאים באופן שונה, כאשר הוא קובע התמחות זו או אחרת של התא, ואת ייחודו. בכל תפקיד התא תמיד מתקיים ומתפקד תוך שיתוף הפעולה עם יתר התאים כחלק מגוף שלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *