הדס – לא רק צמח נוי

הדס הוא צמח ממשפחת ההדסיים המגוונת. בסך הכל קיימים כ700 מינים של הדס. כל המינים הללו אוהבים שמש ואוויר צח, אך גדלים יפה גם בתוך הבית. ההדס שזור בתרבויות עתיקות ומודרניות רבות: בארצות רבות אגרטל עם הדס היה קישוט הכרחי בכל חלון. ענפיו הקטנים, זרועים בעלים זעירים שצבעם ירוק כהה, קישטו את שמלותיהן של כלות. ביוון העתיקה ציינו בענפי הדס את מי שלא איבד במאבק אף טיפת דם. ריחו (בעל תכונות מרפא) של שמן הדס היה נפוץ בבשמים. גם המבשלות אהבו להוסיף לתבשילים קומץ עלי הדס מיובשים. בנוסף לסגולות הללו, לצמח הזה יש גם פריחה נהדרת.

הדס – מרכיבים כימיים ותכונות דומיננטיות

שמן המופק מעלי הדס מכיל:

קמפאין
צינאול
קמפור
מירטילין
אלדהידים
שרפים
חומצות אמינו

פירות ההדס אכילים. בטבע הוא נפוץ באזורים סאבטרופיים, שם גדלים כ-70 מיני הדס. כגידול תרבותי מגדלים בדרך כלל מין אחד, ההדס המצוי. זהו הדס בעל עלים מבריקים ופרחים ריחניים, לבנים או ורודים.

באקלים המזרח אירופאי מגדלים הדס בחממות, משרדים ודירות ליד החלון הדרומי (צמח זה אוהב אור), אבל בצל, המגן עליו מפני קרני שמש ישירות. בקיץ משקים אותו בשפע, בחורף בכמות מצומצמת של מים. באביב, לקראת הצמיחה, זומרים את הענפים שהתארכו בשנה הקודמת ומשאירים 3,4 ענפים. כך ניתן לקבל שיח לא גדול מדי עם שפע עלים.

ההדס מגודל כצמח נוי במשך אלפי שנים. עליו הזעירים הם דמויי ביצה, מבריקים וריחניים. בקיץ מופיעים עליהם פרחים לבנים רבים, ובסתיו גרגירים שצבעם כחול עמוק. אם לא זומרים את ההדס, הוא עשוי לצמוח לגובה של 60 ס”מ. בקיץ ניתן להוציא אותו החוצה. לפעמים הדס מוזכר בשם עץ הדס.

הדס כצמח מרפא

ההדס הוא בעל תכונות אנטיביוטיות, המקנות לו יתרון על התרופות האנטיביוטיות, מפני שהוא אינו מזיק ללא תוספות, ואינו גורם לתופעות לוואי. לכן, הוא משמש למניעת מחלות קשות כגון:

הרפס;
פיאלונפריטיס;
דלקות גינקולוגיות;
דלקת הערמונית;
דלקת שלפוחית השתן;
דיסבקטריוזיס;
סינוסיטיס;
שחפת הריאות;
אסטמה;
שפעת;
ברונכיטיס;
מחלות מערכת העיכול ומחלות נוספות רבות

במהלך מחקר על הרכב ההדס, מצאו חוקרים שורה של השפעות חיוביות של רכיביו על גוף האדם:

השמדת חיידקים
חיזוק המערכת החיסונית ופעילות ציטוסטטית
חיטוי
השפעה חיובית של ריח ההדס על מערכת העצבים
סיוע לריכווז לחשיבה
הפחתת השפעתם של מכשירי חשמל על גוף האדם

ברפואה משתמשים אחרי עיבוד בעלים, פרחים, פירות וענפים של צמח ההדס. העלים מפיצים, כפי שצוין כבר, שמנים אתריים. בנוסף מכינים מהם חליטות אחרי הייבוש ומוסיפים למשחות. ייעודם הרפואי העיקרי של פירות ההדס, הוא ייצור של יין מרפא. ניתן גם לייצר יין מעליו ופרחיו של הדס שתכונותיהם דומות.

בין הרכיבים הכימיים של עלי ההדס ניתן לציין את אקליפטול ומירטינול. כמויות גדולות של תכשירי הדס מפחיתות את רגישותה של מערכת העצבים המרכזית, ומגרות את הריריות. הדס משמש כתבלין, מרכיב בבשמים וכתרופה לגרגור.

המטפלים בצמחי מרפא רואים בהדס צמח בעל סגולות מגוונות. חשובים במיוחד הם עליו הזעירים. הצמח גדל כצמח נוי, הנראה כעציץ או כשיח. בחממה או באגרטל גדול המוצב בחדר, הוא יכול להפוך לשיח מפואר.

השפעתן של התרופות המיוצרות מהדס מגוונת מאוד. הן משמשות נגד שפעת, למניעתה או טיפול בהשלכותיה, בזכות השפעתם העדינה. באמצעות חליטות ההדס מטפלים בברונכיטיס, אסטמה, שחפת, אסכרה, סינוסיטיס, מחלות לב, דם, גרון, עצמות, מח (כולל אפילפסיה). הן משמשות לחיזוק הקיבה ואיברים נוספים בחלל הבטן. השפעתו של הדס יעילה יותר מסטרפטומיצין, ארומיצין ותרופות אנטיביוטיות.

תכשירי הדס מצטיינים ביעילות מיוחדת בטיפול בסינוסיטיס, מחלות הסמפונות, ריאות, אלרגיה, מחלות דם ומחלות מעיים. בדרך כלל, ההשפעה החיובית ניכרת תוך זמן קצר.מקורות עתיקים מציינים שחומרים שמכיל ההדס, מדכאים את התפתחות גידולים. הוא מומלץ לטיפול באלרגיה מסוגים שונים, כאשר אפילו אצל חולים כרוניים מדווחות תוצאות טובות.

ההדס יעיל גם בטיפול בפיסטולות, בפצעים מוגלתיים, ואוסטאומיאליטיס. תרופות המיוצרות מהדס מתאימות במיוחד לטיפול בילדים ובחולים מוחלשים. במקרה של טיפול בעיניים יש לטחון 5 עלי הדס, לשפוך עליהם כף של מים רותחים, לצנן ולטפטף 2 טיפות בכל עין. שתיית חליטת ההדס מסייעת לבלום את הדרדרות הראיה.

ההדס מכיל חומרים פעילים ביותר, המסוגלים לחסל חיידקים אפילו בריכוז של 1: 100000. לאחרונה התגלה סוג של שחפת שלא ניתן לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה, ואילו ההדס נמצא יעיל כנגדה אפילו במינונים קטנים.

למרות שלא נמצאו סיבות העלולות להגביל שימוש בהדס, לא מומלץ לטפל בו בנשים הרות, במטופלים מבוגרים מאוד או אצל הסובלים ממחלות כרוניות.

אנו בחברת היילי ביו קוסמטיקס עושים שימוש נרחב בתמצית הדס במוצרי קוסמטיקה שונים: קרם לחות, קרם לטיפול באקנה, בלזם לשיער ועוד.