באופן כללי, ההתמודדות עם ריח הזיעה היא לא נעימה. לאחר שתהליך ההזעה בגוף מתחיל, החיידקים צריכים כמה שעות כדי להתרבות ולייצר את ריח הזיעה (שנגרם כתוצאה מהתפתחות החיידקים). לכן, פעולות שנעשות בזמן כמו מקלחת, החלפת בגדים לחים, שימוש בדאודורנט או שימוש במגבונים, כדי להסיר זיעה מן העור יכולות למנוע את הריח החזק של הזיעה. (ניתן להשתמש גם בקרם אינטימה על מנת לעצור את התפשטות החיידקים)
הגורמים המשפיעים על ריח הזיעה
למעשה, לזיעה אין ריח מכיוון שבזיעה המופרשת מהבלוטות האקריניות, אין חלבונים ולכן חיידקים לא מפרקים אותה ולא מופק ריח רע. בעצם אלו מים נטולי ריח שהגוף משתמש בהם על מנת להתקרר (אם קשה לך להאמין, כדאי להריח פעוט המזיע בשמש).
למרבה הצער המציאות, כמו תמיד, היא יותר מורכבת, כיוון שאצל מבוגרים זה סיפור אחר לגמרי: במהלך גיל ההתבגרות, בלוטות הזיעה האפוקריניות מופעלות. הן יכולות להימצא בחלקים של הגוף המכוסה על ידי שיער: בתי השחי, המפשעה, הראש. חלקם אפילו נוכח על כפות הרגליים וכפות הידיים. הזיעה המופרשת מהבלוטות האפוקריניות בעלת מרקם חלבי, המכילה חלבון ושומן ובעלת ריח אופייני. הריח, הוא כאמור תוצר פירוק של חיידקים אשר מפרקים את החלבונים שבזיעה האפוקרינית.
הריח שנוצר על ידי זיעה אפוקרינית קובע את “הניחוח המיני” של כל אדם. בקושי מורגש, אך זהו אחד הקשרים של האנושות לעולם החי: הריח מיועד לפתות בן זוג פוטנציאלי.
כל גוף אנושי שונה. חלקם ברי מזל, וגם לאחר הזעה מרובה אינם סובלים מריח לא נעים גם מבלי להשתמש בכל אמצעי המניעה של זיעה (דאודורנט, קרם אינטימה, מקלחת וכו’). על פי האגודה האמריקנית לכימיה אנשים אלה חסרים את תרכובות החלבון אשר הכרחי עבור חיידקים לגדול על העור שלהם. ולכן, החיידקים ללא חומרים מזינים חלשים מכדי להתרבות ולא נגרם ריח. לדוגמה, 2% מהאירופאים ורוב האנשים בסין, יפן וקוריאה אינם מריחים מזיעה. אחרים הם הרבה פחות ברי מזל, עם ריח כמעט מיד לאחר הזיעה עצמה. החיידקים לא תמיד אשמים; לעתים קרובות, גורמים אחרים באים לידי ביטוי, כגון דיאטה מסוימת או אורח חיים, ואפילו בעיות בריאותיות פוטנציאליות.
קרם אינטימה של חברת ג’אז וי פותח מפורמולה ייחודית העוצרת את התפתחות החיידקים הגורמים לריח באזור המפשעות, כך שלא יהיה ניתן להבחין בריחות זיעה באזור האינטימי, ריחות הפרשות כשהאזור לח ואפילו ריחות בזמן המחזור.
